יום שני, 27 באוגוסט 2012

המרכז לבחינות והערכה

בתחילת שנות ה-80 הגיעו ראשי האוניברסיטאות בישראל להבנה כי יש לגבש סטנדרטים אחידים לקבלה למוסדות האקדמיים בישראל. מסקנה זו הביאה אותם להקים בשנת 1981 את המרכז לבחינות והערכה – מלכ"ר (מוסד ללא כוונות רווח), אשר יהיה אחראי על גיבוש, בדיקה וניהול כלל הבחינות הנדרשות לקבלה לאקדמיה.
.
קיומו של מרכז ארצי לבחינות וערכה מאפשר למוסדות להשכלה גבוהה לדעת כי כל הסטודנטים אשר מגישים את מועמדותם למסלולים השונים, עברו בחינות אחידות, אשר בדקו קריטריונים זהים ושיקפו בצורה הטובה ביותר, את היכולות של הסטודנטים לקראת קבלתם לתארים השונים. .
.
חשוב לציין כי הבחינות שמקיים המרכז לבחינות והערכה הן לא תנאי הסף היחידים שמציבים המוסדות השונים, אך הן נחשבות כיום לאחד המרכיבים המרכזיים בתנאי הקבלה של כל מוסד אקדמי כמעט. .

אילו בחינות מקיים המרכז?

המרכז לבחינות והערכה מקיים, נכון להיום, מספר בחינות אשר מוכרות לכל מי שהגיש מועמדות לאוניברסיטאות או למכללות בישראל בשנים האחרונות:
  • בחינת הפסיכומטרי: הבחינה המקיפה והחשובה ביותר שמקיים המרכז, אליה ניגשים אלפי סטודנטים מידי שנה
  • בחינות ידע בשפות: מבחנים אשר מספקים למוסדות תמונה ברורה על רמת הידע של הסטודנטים באנגלית ובעברית. בחינת אמי"ר, לדוגמא, היא אחת כזו
  • בחינות לטובת קבלה ובדיקת רמת ההסמכה: בחינות אשר מאפשרות למוסדות לבחון את רמת המוכנות של המועמד למסלול מסוים, לדוגמא: בחינת ה-Gmat.
  • בחינות לבדיקת מיומנויות ויכולות מיוחדות: מרכזי הערכה לבוגרי לימודי הרפואה, בחינות כתיבה, קבלת החלטות ועוד.
בנוסף לכל אלו, מקיים המרכז לבחינות והערכה גם מבחנים ומבדקים שונים עבור משרד החינוך, וביניהם את המבחינה הארצית לקביעת רמת ההשכלה של תלמידי בתי הספר היסודיים בישראל. .
.

החלת כללי בחינה, בדיקת הבחינות, קביעת ציון לכל נבחן

המרכז לא רק מגבש את הבחינות, מחליט על תוכן השאלות וסדר הופעתן, אלא גם קובע כללים לגבי אופי הבחינה, אורכה, היתרים מיוחדים ואיסורים במהלכה. כך, למשל, נאסר על נבחנים בבחינה הפסיכומטרית להביא מחשבון לכיתה, אלא אם קיבלו לכך היתר מיוחד. .
אנשי המרכז לבחינות והערכה הם גם אלו שמוסמכים לבדוק את הבחינות ולהעניק לנבחנים ציונים, בהתאם לשיטת חישוב שנקבעת גם היא במסגרת המרכז. הציונים בבחינות הללו מוכרים על ידי כל המוסדות האקדמיים בישראל. .

השגת הקלות - דרך המרכז הארצי לבחינות והערכה

נבחנים בעלי לקויות למידה או כאלו אשר מעוניינים לזכות בהקלות שונות, פונים גם הם אל המרכז הארצי לבחינות והערכה. אנשי המרכז בוחנים את הבקשה ובהתאם לכך קובעים מהן ההקלות להן יזכה הנבחן, אם בכלל. .
המרכז לבחינות והערכה קובעה גם את המועדים בהם יוכלו להיבחן אנשים אשר סובלים מלקויי למידה ואת שיבוצם בכיתות. אגב, המרכז אחראי גם על הפקת טופסי בחינה בשפות שונות (ערבית, רוסית, אמהרית וכדומה), בהתאם לצרכי האוכלוסייה.

יום שישי, 24 באוגוסט 2012

לימודי חינוך – שאלות ותשובות

אם החלטתם שברצונכם להפוך למורים ולהקדיש את שנות הקריירה שלכם לחינוך הדור הצעיר כדאי ללמוד קצת על תחום החינוך ולימודי ההוראה. מה תכני הלימוד, היכן לומדים, האם חייבים תעודת הוראה, אילו סוגים של תעודת הוראה יש ומה אפשרויות התעסוקה ושאלות נוספות חשוב שיקבלו מענה.

לימודים באקדמיה - מה תכני הלימוד?

לימודי חינוך אקדמאיים כוללים תכנים רבים מעולם הפדגוגיה, הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה וכו'. סטודנטים נחשפים לקורסים כמו פסיכולוגיית ילדים, עבריינות נוער, תיאוריות למידה, תיאוריות קריאה, למידת שפה זרה, חיברות בגיל הרך, סוציולוגיה של מתבגרים, לקויות למידה בילדים, הכנת מערכי שיעורים ועוד. המטרה היא להעניק לסטודנט את מלוא הידע והכלים להתמודדות מוצלחת עם ילדים ונוער במערכת החינוך, ללימוד וחינוך, הדרכה והכוונה של ילדים ובני נוער.

לימודים באקדמיה - היכן לומדים לימודי חינוך?

לימודי חינוך ניתן ללמוד בכל מוסדות האקדמיה, במכללות לחינוך, במכללות כלליות ובאוניברסיטאות. לימודים באקדמיה בתחום החינוך אינם מוגבלים כיום למכללות לחינוך וניתן למצוא אפשרויות שונות. עם זאת, עבור סטודנט השואף ללמד במערכת החינוך, להפוך לאיש חינוך ומדריך הדור הצעיר, בהחלט עדיף ללמוד לימודי חינוך והוראה במכללות להכשרת מורים. היתרון של המכללות לחינוך הוא הניסיון העצום בתחום שהן מחזיקות, ההתמקדות בחינוך והוראה, המשאבים הגדולים של המכללות והקשרים עם מערכת החינוך.

לימודים באקדמיה - האם כל מי שלמד לימודי חינוך יכול לעבוד מיד כמורה?

לימודי חינוך הכוללים תעודת הוראה מקנים לסטודנט את ההכשרה המתאימה והכלים לעבודה כמורה ומחנך. לימודי חינוך עיוניים בלבד לא מספיקים על מנת לעבוד בפועל כמורה. מי שמסיים לימודי חינוך לתואר ראשון ללא תעודת הוראה יוכל להמשיך לתואר שני ולעולם המחקר החינוכי. לחלופין, הסטודנט יכול לסיים לימודי חינוך ולעשות תעודת הוראה בתום הלימודים ולא במהלכם.
יש לציין, כי לאחר סיום לימודי תעודת הוראה חייבים לעבור שנת התמחות אחת במוסד מוכר במערכת החינוך. לאחר שנת ההתמחות הסטודנט ייגש למבחן רישוי מטעם משרד החינוך, עמידה בהצלחה במבחן היא תנאי הכרחי לקבלת תעודת הוראה.

לימודים באקדמיה - האם לימודי חינוך חייבים לכלול תעודת הוראה?

כל מי שרוצה להשתלב במערכת החינוך כמורה מן המניין חייב להחזיק בתעודת הוראה המתאימה לגילאים אותם הוא רוצה ללמד. בעוד שבעבר לא כל מורה במערכת החינוך חויב להחזיק בתעודת הוראה כיום אין אפשרות ללמד במערכת החינוך ללא תעודת ההוראה. עם זאת, מי שלמד לימודי חינוך מיוחד יוכל להשתלב בחינוך המיוחד גם ללא תעודת הוראה.

אילו סוגים של תעודת הוראה קיימים?

ישנם כמה סוגים של תעודת הוראה המתחלקים לפי גילאים: תעודת הוראה לגיל הגן המכונה גם לימודי גננות, תעודת הוראה לכיתות א-ב המכונה גם תעודת הוראה לגיל הרך, תעודת הוראה לבית הספר היסודי ותעודת הוראה לבית הספר העל יסודי.